#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח. מה נלמד מבצדק תשפוט עמיתך? (3) 	"א. שלא יהא בעל דין אחד יושב ואחד עומד, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.<br>ב. הוי דן את חבירך לכף זכות.<br>ג. עם שאתך בתורה ובמצות השתדל לדונו יפה. ופירש רש""י למישרי בתיגריה וכמבואר בתשובה הבאה."	שבועות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קט. מדוע כשהיה לעולא דין לפני רב נחמן שלח לו רב יוסף עולא חברנו עמית בתורה ובמצות ובאיזה אופן מדובר? 	"למישרא בתיגריה שאם בא דין אחר לפניו יפסוק את זה תחילה. וכתבו התוס' (בד""ה למישרי) בתי' א' דדוקא כשבאו שני הדינים בבת אחת ובתי' ב' כתבו אפי' כשהגיע אחרון דעשה דכבוד תורה עדיף.<br>אי נמי לשודא דדייני. רש""י פירש שאם הדין תלוי בשודא דדייני זה ראוי לזכותו שחכם וצדיק הוא.<br>והתוס' (ד""ה אי) כתבו שלפר""ת שמפרש שודא דדייני למי שירצה הדיין ליתן, צריך לומר שכאן היה בעל דין שכנגדו ת""ח והיה ירא שמא יתן לו, ולכך שלח לו שגם זה ת""ח ויעשה שודא למי שירצה.<br>עוד כתבו התוס' (בד""ה למאי) דהמ""ל ששלח לו שהוא ת""ח כדי שיהפך בזכותו."	שבועות ל. -ל: ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קי. האם רשאים להושיב 1) את הבעלי דינין 2) את העדים? 	"1) לת""ק צריכים לעמוד ולרבי יהודה אם רצו להושיב את שניהם מושיבים <sup>י</sup>. אמר רב הונא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה. ודעת התוס' (ד""ה שאם) ששעת קבלת העדות אין דינה כגמר דין ולר' יהודה יכולים הבעלי דין לשבת <sup>יא</sup> .<br>2) עדים צריכים לעמוד <sup>יב</sup>אבל אם אחד העדים ת""ח מושיבים דעשה דכבוד תורה עדיף. ולתוס' (ד""ה עשה) לתי' הראשון בדיני נפשות לא אמרינן עשה דכבוד תורה עדיף.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>י.  כתב הר""ן שבמחלוקת של ר' יהודה ורבנן קי""ל כר' יהודה.
<br>יא.  והר""ן חלק ששעת קבלת עדות כגמר דין וגם לר' יהודה אין הבעלי דינים יכולים אז לשבת .
<br>יב.  כתב הר""ן דאי כא מ""ד שמדינא דגמרא אפילו בדיעבד אם העידו בישיבה אין עדותם עדות ודעת הר""ן שבדיעבד הדין דין. והביא הר""ן את דברי הרמב""ם שכבר נהגו בכל בתי דייני ישראל שאחר התלמוד בכל הישיבות שמושיבין בעלי דינין ומושיבים העדים לסלק המחלוקת.</span>"	שבועות ל. - ל: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. מה לומדים מדכתיב מדבר שקר תרחק? (13) 	"א. שהדיין לא יעשה סניגרון לדבריו, שלא יחזיק דבריו אם לבו נוקפו שטועה.<br>ב. שהדיין לא יתן שישב תלמיד בור לפניו לישא וליתן בדין עמו שלא יטעהו.<br>ג. שדיין היודע לחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן שלא יצטרף עמו ואע""פ שהעדות אמת.<br>ד. שדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל והעדים מעידים אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים.<br>ה. שתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר שלא ישתוק.<br>ו. שתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי.<br>ז. שתלמיד שא""ל רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד עמוד שם ולא תאמר כלום שיהא סבור הבע""ד שאתה בא להעיד ויודה האמת, שאסור לתלמיד לעשות כן.<br>ח. שנושה בחבירו מנה לא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל<br>עליו שבועה ממקום אחר.<br>ט. שנושה בחבירו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרנו בב""ד ואודה לו חוץ לב""ד כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עלי שבועה ממקום אחר.<br>י. ששלשה שנושים מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו מנה ויחלוקו.<br>יא. ששנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה שאומרים לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך.<br>יב. שדיין לא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חבירו.<br>יג. שבעל דין לא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חבירו."	שבועות ל: - לא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. כיצד מתפרש שאין חייבים על שגגתה של שבועת העדות? 	"כתבו התוס' (ד""ה ואין) שרש""י פירש ששכחו העדות והקשו התוס' דא""כ נשבעו באמת <sup>יג</sup>. והתוס' פירשו שאומרים שלא ידענו או לא ראינו לך שום עדות ששגגו בשבועת שקר. עוד פירשו ששגגו שמותר לגמרי לישבע לשקר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יג.  ו הר""ן יישב את פירוש רש""י שאילו נזכרו באותו מעשה ולכן שבועתם לא היו שמים על ליבם היו נזכרים היתה על אמת . במעשה שראו וכמו שלאחר מכן</span>"	שבועות ל. ותוס' לא:		
